החלטה בתיק בש"א 426/06

לפני בקשת ועד עמותת רמת איתרי, יו"ר העמותה ושלושה חברים בה להצטרף  כצד להליכים בפש"ר 850/03, וכן להורות למפרק הזמני המפעיל להמנע מעשיית כל שימוש בסמכויותיו.

1.         המדובר בעמותה שהתאגדה כדין ביום 12.5.83 ואשר מטרותיה הינן לקדם לימוד תורה בארץ ישראל ולתת תמיכה ללומדיה, תוך כדי הקמת והחזקת מוסדות חינוך תורניים, ומציאת פתרונות דיור לבני תורה מבני ארץ ישראל ומבני חו"ל, ובעיקר מארצות רווחה, כמו ארה"ב, צרפת ואנגליה.

העמותה מחזיקה ישיבה שבמסגרתה לומדים כ-114 תלמידים (רווקים), וכן בכולל בו לומדים כ-15 אברכים (נשואים). העמותה  דואגת לפתרונות דיור לתלמידים הלומדים בישיבה ב"קמפוס" העמותה, ולחלק מאברכיה.

2.         ביום 19.2.04 ניתנה החלטה על ידי סגנית רשם העמותות, עו"ד אביטל שרייבר, לפיה בשל מידע ותלונות אשר הגיעו לרשם העמותות בדבר התנהלות העמותה, מונה רו"ח פנחס כנעני לרו"ח חוקר מטעם רשם העמותות ביחס לעמותה וביחס למספר נוסף של עמותות הקשורות לעמותה שבפירוק זמני.

ממצאי דו"ח רו"ח החוקר העלו תמונה קשה, לפי הטענה, באשר לאופן ניהול העמותה והשימוש בכספיה ונכסיה. ממצאי החקירה העלו, כי לכאורה העמותה פעלה בניגוד לחוק העמותות ולכללי מינהל תקין, העמותה לא פעלה לקידום מטרותיה והיה קיים חשש כי יוברחו חלק מנכסי העמותה.

3.         ביום 22.6.04 מינה בית המשפט , בהסכמת הצדדים, את עו"ד פנחס רובין כמנהלה המיוחד של העמותה וביום 8.9.05 מינה בית המשפט את עו"ד אבנר כהן כמפרקה הזמני של העמותה.

בהחלטת בית המשפט, נאמר:

"והעיקר מהחומר המונח בפניי עולה כי עקב מחלוקות בין נושאי התפקידים בעמותה והאשמות הדדיות קשות, קשה לסמוך כי אמנם העמותה תוכל להתנהל ללא נושא משרה. הדברים מתבטאים בחומר הרב המצוי בתיקי ביהמ"ש, לרבות בכתב אישום שהוגש נגד מנהלים של העמותה הקשורה בעמותה דנן ואשר כפי שעולה ממנו הוצאו מן העמותה במרמה סכומי כסף אדירים. כמו כן מתבטא הדבר במכתבו של מנהל העמותה הרב אליפנט המדבר בעד עצמו".

4.         בעמותה שני מחנות, האחד של הרב וייס והשניה של הרב אליפנט, ואולם לדעת המפרק הזמני " שייכים כולם למחנה אחד מהמחנות אשר פעלו במסגרת העמותה".

טענות  המבקשים

5.         חברים בעמותה הינם צד להליכי פירוק זמני. החברים, כך על פי סעיף 307(ג) לפקודת החברות, רשאים לפנות לבית המשפט בשל הפעלת סמכויותיו של המפרק, או בשל כוונת המפרק להפעיל סמכות כזאת.

כך גם העמותה עצמה רשאית להתנגד לפירוקה ולעתור ולבטל את מינויו של מפרק שמונה לה. על אף מינויו של המפרק, סמכויותיה של חברה או עמותה להתגונן מפי פירוק אינן ניטלות מידיהם בעצם מינויו שלמפרק לאותם התאגידים:

"... מינוי מפרק זמני לחברה אינו שולל את הסמכות השיורית של הדירקטורים למנות עורך דין לייצג את החברה כדי להתנגד לפירוק החברה, ואם ניתן צו לפירוק החברה - לערער על צו זה. ההיגיון העומד ביסוד הלכה זו הוא שאין זה סביר לראות את הכוח למינוי עורך-דין לשם התנגדות לבקשת הפירוק ככוח העובר למפרק, וכדי לאפשר לחברה להתגונן כנגד הבקשה לפירוק יש לראותו כנשאר בידי הדירקטוריון".

( צ' כהן פירוק חברות (תל אביב, 2001), 359).

מכאן, לשיטתם, למבקשים זכות קנויה להצטרף להליכים כצדדים ולהשמיע את דברם.

כן טוענים המבקשים כי לא מדובר בהליך פירוק ומימוש נכסים, כי אם הפעלתה באופן זמני בלבד, דבר שיפסק בהקדם האפשרי.

תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") מסמיכה את בית המשפט לצרף כל בעל דין חיוני להליך.

לטענתם הם עלולים להפגע ישירות מהכרעותיו של המפרק הזמני המפעיל, כך למשל, אם המפרק הזמני המפעיל מבקש להרחיב את סמכויותיו באופן שפוגע בעמותה, אם מבקש למכור את נכסי העמותה ללא צורך מיידי, או אם בדעתו להתקשר עם צדדים שלישיים באופן שיש בהם הטלת חיובים כספיים בלתי מוצדקים על העמותה.

ועוד, המבקשים חפצים להביא בפני בית המשפט את עמדת העמותה בעניינים שונים שעל סדר היום ונראה כי המבקשים, לאור מעמדם כחברי העמותה מזה שנים ארוכות, יש באפשרותם לסייע בידי בית המשפט הנכבד בפריסת תמונה שלמה ומלאה של העובדות ושל מערך השיקולים, לצורך קבלת ההחלטות השונות.